במכשירים לשימוש מקצועי (professional use) לאחר החיבור לחולה המטפל קורא את קצב הלב על גבי המסך, בוחר בצורה ידנית את האנרגיה הרצויה, טוען ומשחרר את השוק החשמלי באופן ידני.
במכשירים לצוות הלא מיומן \ שימוש ציבורי (מכשירי ה public)
על המטפל להשמע למכשיר, לחבר את המטופל למכשיר. לאחר החיבור המכשיר נכנס לאבחון קצב לב (אלגוריתם), המכשיר ממליץ או לא ממליץ על מתן שוק חשמלי.
מה ההבדל בין המכשירים של החברות השונות?
לכל מכשיר מספר פרמטרים שחשוב להכיר ולהבין את משמעותם:
סוללה
לכל סוללה מספר יכולות
1. כמות שוקים לסוללה לרוב המספרים נעים בין 50-300 שוקים
2. זמן במצב המתנה (שנים)
3. כמות סוללות למכשיר- תחזוקה (באם מדובר בסוללה בודדת\ מרובות)
עוצמת שוק
אולי אחד הפרמטרים הכי מבלבלים, עוצמת השוק נמדדת ביחידות ג'אול (J). ג'אול הינה יחידת אנרגיה על פי זמן.
לא בהכרח כל המרבה הרי זה משובח: עוצמת השוק במכשירי דפיברילטור צריכה להיות מותאמת להנחיות "איגוד הלב האמריקאי" והיא 120-200 ג'אול בהתאם להנחיות היצרן.
ככלל עולם הרפואה בשנים האחרונות הולך לכיוון ברור של LOW ENERGY PROTOCOL – השתמש באנרגיה המינימאלית ההכרחית.
במחקרים הוכח כי שימוש באנרגיה מרובה פוגע בלב ומקטין את סיכויי ההישרדות:
האם 150J של מכשיר אחד הם שווי ערך למכשיר אחר?
כן ולא…
בין המכשירים השונים קיימת תחרות על הטכנולוגיה: מבנה וצורת גל.
כן – סה"כ החולה יקבל את אותה כמות אנרגיה.
לא – מכיוון שצורת מתן האנרגיה היה שונה: תתארו לכם צינור גינה, ואתם מנסים למלא דלי מים בנפח של 10 ליטר. יכול להיות שתמלאו בקצב של 10 ליטר לדקה והדלי יתמלא בדקה ויכול להיות שתמלאו את הדלי בקצב של 10 ליטר והדלי יתמלא ב 10 דקות. בסופם של שני המקרים יהיה דלי המים מלא בנפח של 10 ליטר, אך במקרה השני המטופל יהיה חשוף לזמן רב יותר לחשמל במהלך השוק ועוצמה שלא בהכרח מספקת.
לכן שוק קצר יהיה לרוב אפקטיבי יותר. הדבר נכון גם לכמות ג'אולים, שוק קצר וחזק יכול להיות יותר אפקטיבי, עם שימוש באנרגיה פחותה ונזק מוקטן לשריר הלב.
האלגוריתם
.יחידת האלגוריתם, תפקידה להחליף את המטפל המיומן ולקחת החלטה במקומו בצורך למתן שוק.
האלגוריתם נבדל באיכותו במהירות ההחלטה (איור מטה). ככל שהאבחון מהיר יותר כך ניתן לחזור לטפל מהר יותר במטופל.
כמו כן, האלגוריתם נבדל ביכולת לתת שוק כשצריך ולא לתת שוק כשלא צריך (%\כמות מקרים).
אלגוריתם איכותי נמדד בזמן תגובה (אבחון) הקצר ביותר עם אחוז ההחלטה הנכון הגבוה ביותר.
זמן טעינה
זמן טעינה הינו זמן הלוקח למכשיר להכין את עצמו למתן שוק, ככל שזמן הטעינה קצר יותר כך ניתן להמשיך מהר יותר בטיפול.
חלק מהמכשירים מבצעים טעינה מבעוד מועד וכך מאפשרים מתן שוק מיידי לאחר החלטת האלגוריתם ומעלים את סיכויי ההישרדות. זמן הטעינה לרוב בין 0-30 שניות כאשר 0 במכשירים העושים טעינה מוקדמת ועד 30 שניות במכשירים האיטיים.
בטבלה הבאה ניתן לראות את ההשפעה של זמן האבחון+ זמן הטעינה על סיכויי ההישרדות. ברגע שפעולות ההחייאה נעצרות אספקת הדם למוח נפסקת והדבר משפיע בצורה ישירה על סיכויי ההישרדות.
צורת גל ומבנה הגל
קיימות 2 צורות גל עיקריות:
גל מונופאזי – נחשב גל מיושן, אשר מזרים חשמל רק בכיוון אחד.
גל בי פאזי – מתקדם משמעותית, לרוב הגל הנפוץ במכשירים.
בגל בי פאזי (2 פאזות) הראשונה חיובית בכיוון אחד, לאחר מכן המכשיר הופך קוטב ומזרים חשמל בכיוון ההפוך. כפי שניתן לראות בטבלה הבאה, אורך הגל משתנה בהתאם להתנגדות בחלק מהמכשירים היודעים לבצע התאמה זו.
האם כל אחד זקוק לאותה כמות אנרגיה (J)?
לא, בעבר היה נהוג לחשוב שאנשים שמנים זקוקים ליותר אנרגיה מאנשים רזים.
במחקרים שנעשו הוכח כי הגורמים העיקריים המשפיעים על כמות אנרגיה לרוב הם:
מצב העור – עור יבש לא מוליך חשמל כראוי והמכשיר יזדקק לעוצמה גבוהה יותר.
מאזן המלחים ומים – חולה מיובש יזדקק לאנרגיה שונה מחולה לא מיובש בהתאם למאזן המלחים.
לחלק מהמכשירים יש יכולת בדיקת מוליכות החולה והתאמת עוצמת השוק החשמלי בהתאם לצורך.
לדוגמה בחולה מיובש התנגדות העור למוליכות חשמל עולה ולכן עולה גם עוצמת השוק.
דוגמה למכשיר בעל יכולת התאמה לעוצמת שוק: